על פי GB3836.1—2010 “אטמוספרות נפיצות חלק 1: דרישות כלליות לציוד”, ציוד חשמלי חסיני פיצוץ מיועד להפעלה בסביבות אטמוספריות. התנאים האטמוספריים האופייניים כוללים:
1. טווח לחץ אטמוספרי בין 0.08 ל-0.11 MPa;
2. ריכוז חמצן של 21% (נפח) באוויר רגיל, כאשר גזים אינרטיים אחרים כמו חנקן מהווים 79% (נפח);
3. טמפרטורת סביבה בין -20°C ל-60°C.
סביבת הפעולה של ציוד חשמלי היא חיונית לבטיחותו. לדוגמה, מכשירים חשמליים חסיני פיצוץ מוגדרים לעתים קרובות לפעול בטמפרטורות שבין -20°C ל-40°C. לחץ אטמוספרי נמוך יותר, שמשמעותו אוויר דליל יותר, עלול להשפיע לרעה על יעילות הקירור של מכשירים חשמליים. כמו כן, תנודות בטמפרטורה האטמוספרית משפיעות על ביצועי הקירור, ומשפיעות באופן ישיר על יעילות התפעול של המכשיר.
כאשר הסביבה המתוכננת של ציוד חשמלי אינה תואמת את תנאי האטמוספירה בפועל, חשוב להתאים את הפרמטרים, במיוחד עבור מכשירים בעלי הספק גבוה, על מנת לשמור על תקני הבטיחות.
טמפרטורת הסביבה התפעולית המיועדת, שנקבעת בשלב התכנון, מתארת את טווח הטמפרטורות המותר להפעלת הציוד. טמפרטורת סביבה זו מהווה את הבסיס לכל מדדי הביצועים של הציוד. פערים בין הסביבה בפועל לסביבה המתוכננת עלולים להוביל לביצועים נמוכים מהצפוי או, במקרים חמורים, לתקלות. במיוחד עבור ציוד חשמלי מוגן מפני פיצוץ, חריגה מטווח הטמפרטורות המומלץ עלולה לפגוע בעמידות בפני פיצוץ של סוגים מסוימים.
יתר על כן, תכולת החמצן באוויר משפיעה באופן משמעותי על בטיחותם של מכשירים חשמליים חסיני פיצוץ. הפעלת ציוד המיועד לרכיבים נפיצים בסביבה “עשירה בחמצן” עלולה להוות סיכון. בסביבות כאלה, תכונות הבעירה המשתנות של גזים דליקים עלולות להקשות על תפקודו התקין של ציוד שתוכנן לתנאים סטנדרטיים.
